מברוביץ נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם רומי מיום 16.12.10 בה דחה "בקשה חוזרת" שהגיש המערער לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

עיינתי בערעור ואני מחליטה לקבלו גם ללא צורך בתגובה.

כנגד המבקש ניתן ביום 2.4.10 פסק דין בהעדר הגנה.

ביום 30.8.10 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה, ובתצהיר התומך בה, טען המבקש כי לא קיבל את מסמכי התביעה ולא ידע לכן על התביעה שהוגשה נגדו, אלא כאשר נודע לו כי תיק הוצל"פ שנפתח לביצועו של פסק הדין צורף לאיחוד התיקים שמתנהל בעניינו בלשכת ההוצאה לפועל.

המבקש פרט בבקשה את הסיבות שבגינן לא ניתן לראות באישורי המסירה, שצרף התובע לבקשתו למתן פסק הדין בהעדר הגנה, משום אישור לכך שאכן קיבל את מסמכי התביעה, וטען בנוסף כי יש לו נימוקי הגנה טובים כנגד התביעה.

כב' הרשם הורה למבקש להעביר עותק מהבקשה על נספחיה למשיב/התובע.

ביום 20.10.10 פנה המשיב לכב' הרשם וטען בפניו כי חרף ההחלטה שהורתה למבקש להעביר אליו עותק מהבקשה, לא הומצאה הבקשה למשרדו. בשל כך ביקש המשיב לדחות את הבקשה שהגיש המבקש לביטול פסק הדין.

בעקבות בקשה זו של המשיב, ניתנה ביום 25.10.10 החלטת כב' הרשם בה מחק את הבקשה שהגיש המבקש לביטולו של פסק הדין.

בעקבות מחיקה זו של הבקשה, הגיש המבקש בקשה שכותרתה "בקשה חוזרת לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד". מתוכן הבקשה ברור כי חרף כותרת הבקשה, ביקש המבקש למעשה כי כב' הרשם יבטל את ההחלטה מיום 25.10.10, שבה נמחקה בקשתו, וידון בבקשה לגופה.

מגוף הבקשה עולה כי מטרתה, כאמור, לבטל את החלטת כב' הרשם מיום 25.10.10, שמחקה את הבקשה לביטול פסק הדין, ועובדה זו עולה מכך שהמבקש מפרט בבקשה "החוזרת" כי פעל על פי החלטת כב' הרשם ושלח, כבר ביום 2.9.10, את בקשתו לביטול פסק הדין על נספחיה למשיב ולא ברור לו מדוע זו לא הגיעה. המבקש אף צרף את אישור הדואר על משלוח הבקשה בדואר רשום.

לטענת המבקש, כפי שפורטה בבקשה "החוזרת" הרי בעקבות החלטת כב' הרשם מיום 25.10.10, אף שב ושלח למשיב את הבקשה על צרופותיה וצרף אישור מסירה המעיד כי זו הגיעה למשרד ב"כ המשיב.

נראה, כי החלטת כב' הרשם מיום 16.12.10, ההחלטה נשוא הערעור, ניתנה כפי שניתנה בטעות, ומקור הטעות בכותרת שבה בחר המבקש להכתיר את הבקשה שהגיש, ואשר ממנה סבר כב' הרשם, בטעות, כי זו בקשה חדשה ("חוזרת") לביטול פסק הדין, בעוד שבפועל מדובר בבקשה לביטול ההחלטה מיום 25.10.10.

החלטתי לקבל את הערעור ולבטל את החלטת כב' הרשם מיום 16.12.10 וכן לבטל את ההחלטה מיום 25.10.10 שמחקה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין, ולהחזיר את הבקשה לביטול פסק דין לכב' הרשם על מנת שידון בה לגופה.

אני סבורה שאין מקום כי הבקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה תוכרע מבלי שתידון לגופה ובפרט כאשר המבקש, בבקשתו מיום 16.12.10, מציג ראיה לכך ששלח את הבקשה למשרד ב"כ המשיב, כפי שהורה לו כב' הרשם בהחלטתו מיום 31.8.10, וכאשר טענתו של המבקש, לפיה כלל לא ידע על הגשת התביעה נגדו, טרם נתבררה. בפרט הדבר נכון כאשר נראה כי אף כב' הרשם סבר כי הבקשה לביטול פסק הדין, על נספחיה, מצריכה תשובה.

הערעור מתקבל והחלטות כב' הרשם, מיום 16.12.10 ומיום 25.10.10 , מבוטלות.

הבקשה לביטול פסק הדין, כפי שהגיש אותה המבקש ביום 30.8.10, תוחזר לכב' הרשם על מנת שידון בה לגופה.

תשומת הלב לכך שהמשיב, הבנק, קיבל את הבקשה על נספחיה, כפי שעולה מאישור המסירה שצורף לבקשה מיום 16.12.10.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"א, 20 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.